צביה בר אברבנל

צביה בר-אברבנאל נולדה כצביה עורקבי בעיר רדאע שבדרום מזרח תימן למשפחה אמידה. ב-1947, כשהחלו הפרעות בתימן, צביה ומשפחתה הלכו ברגל, על גמלים וחמורים במשך שנה שלמה במדבר ערב הסעודית עד שהגיעו למחנה עלייה בעדן בשם "חֲאשֵׁד". בחאשד צביה ומשפחתה שהו תשעה חודשים עד תום מלחמת העצמאות. אחיה צדוק בן שנה ששרד את המדבר ולא שרד את האדם האכזר, היה מבין הילדים הראשונים שנחטפו, ורק החוטפים שולחיהם ואלוהים ידעו לאן או למי נמסר הפעוט שנלקח  מחיק אימו בעודו תינוק בריא.

בשנת 1949 צביה הגיעה עם משפחתה לישראל למחנה עין שמר לצריפים של הצבא הבריטי, ומשם הועברו לקריית בנימין. צביה מעידה שבבית, היה תמיד רדיו "בן גל" ישן ופטיפון, ונהגה לשמוע רבות  את אסתר גמליאלית, ברכה צפירה, שושנה דמארי, חנה אהרוני וגם את פַאריד אֶל – אַטְרַאש.

בבגרותה למדה צביה אמנות באופן מקצועי בכפר הנוער "מאיר שפייה". צביה התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל קשר בשריון, שם גם ניהלה ערבי צוות והווי. בשנת 1960 לאחר שסיימה את השירות בצבא, הצטרפה לתיאטרון המחול "ענבל" של שרה לוי תנאי. צביה הייתה חברה בתיאטרון המחול "ענבל" בין השנים 1960-1963, ונסעה עם התיאטרון להופעות בפריז ובהוליווד.

בשנת 1963, צביה נשארה בהוליווד, שם למדה אנגלית במעבדה לסטודנטים זרים, ונרשמה ללימודי אתנומוסיקולוגיה – ואומנות יפה, באוניברסיטה למשך 4 שנים. תוך כדי הלימודים , צביה הופיעה עם שירי פולקלור ישראליים ונתנה נופך ישראלי מיוחד לסצינת הפולקלור ששלטה אז ברחבי ארה"ב. כמו כן, היא קיבלה מלגה על העשרת התרבות האמריקאית במוסיקה שלה. ועל מנת להעשיר את הרפרטואר וטכניקה של הפקת הקול, למדה אופרה אצל ולאדימיר שוסטרוב המורה המיתולוגי של ג'ודי גארלנד הזמרת הידועה, בשיטה הרוסית.

במחצית השנייה של שנות ה-60, צביה ערכה והגישה תכנית טלוויזיה על עיקרי היהדות, (התרבות שביהדות) –בטלוויזיה הלימודית מחוף אל חוף התוכנית הופקה, צולמה ושודרה מלוס אנג'לס, בנושאי תרבות, מסורת ומוסיקה. בנוסף, השתתפה בתכניתו של אנדי וויליאמס "מאנדי באהבה" בערוץ N.B.C. בהוליווד ובצעה דואט עם אנדי בשיר "LOVE Is Srange". היא הופיעה עם דונובן (בהוליווד באול) שבהוליווד–לוס אנג'לס. סמי דייויס ג'וניור (הבן והאב) התארחו בקונצרט שלה 20 שנה לעצמאות ישראל ב"Wilshire Ebell Theater " הקונצרט נערך כהצדעה למדינת ישראל. ולצביה קראו בשם : "The Voice Of Israel"

שם, באמצע שנות ה-60,החלה לשלב בין המוסיקה התימנית שספגה מבית אבא, למוסיקת הג'אז שספגה בארה"ב – והייתה למעשה הראשונה שאי פעם שילבה בין סגנונות אלה – שילוב שנתגלה כמהפכני ואהוד מאוד על הקהל באותה תקופה.

ב-1969 יצא תקליטונה הראשון של צביה בשם "שירי–לבב" – “Soul Of The East” "במעוף האהבה" (בליווי הברנשים של פיאמנטה). הינו השיר שהיא הלחינה למילותיו של ר' שלם שבזי הצליח מאוד.

ב-1971 צביה העלתה מופע בצוותא הישן (ברח' מאפ"ו) : “מתימן וחיג'אז בקצב הג'אז". צביה נהגה להופיע רבות במועדון בר–ברים יחד עם אהרל'ה קמינסקי, דני גוטפריד, פיאמנטה וכל מובילי סצינת הג'אז בישראל. לאורך שנות ה-70 וה-80 צביה העלתה מספר מופעי זמר ששילבו ג'אז ומוסיקה תימנית, הופיעה רבות בטלוויזיה, בעיתונים וברדיו.

אלבומה הבא יצא בשנת 1992 בו שרה שירי ארץ ישראל ושירים בסגנון תימני ,ולאורך שנות ה-90 ושנות ה-2000 הוציאה מספר אלבומים : “צביה בר –משירת הנשים בתימן", “צביה בר– לקראת כלה", “צביה בר– כיף בלילות כנען –שירי ארץ ישראל", “צביה בר– שירי ארץ ישראל".

לאורך שנות ה-90 וה-2000 למדה צביה תקשורת והוציאה תואר שלישי בתקשורת, כאשר עבודת הגמר בתואר השלישי הייתה הוצאת ספרה הראשון : “נשים פורצות דרך", המצדיע לנשים המשפיעות בתרבות העולמית.

בימים אלו צביה שוקדת על הוצאת ספר נוסף, סיפור חייה "צביית הבר - מורשת, חזון וייעוד".