משא חיי

מחבר: דני שגיא
הוצאה לאור: מילים מדברות
 
קפריסין, חורף 2017
דני שגיא עומד מול צריף פח מעוגל, גדול, "כמו זה בו חיו הוריי במשך 10 חודשים, במחנה חורף 64 בקפריסין, לפני שבעים שנה. אנחנו בתוך קבוצת גברים ונשים מישראל, זרים זה לזה אבל עם מכנה משותף לרובם: הם ואני נולדנו כאן, במקום בו היו מחנות העקורים, שרידי השואה, שגורשו בדרכם לארץ ישראל."
את סיפורו האישי של דני שגיא אף תסריטאי לא היה מצליח להמציא. בן לשורדי השואה שמחפש תשובות לסודות מעברו. מה עבר על הוריו בשואה? כיצד חיו בקפריסין? מדוע נעלמה אימו כשהיה רק בן שנתיים, ולאן? מה עלה בגורלה? כל אלו ועוד העיקו עליו שנים רבות.
באותו רגע, בקפריסין, דני עבר חוויה שכמוה לא עבר מעודו, חוויה שאין לה הסבר הגיוני. "בעומדי ליד חלון הצריף, "ראיתי" אותם. עצמתי את עיניי ופתאום ראיתי מולי תמונה שנמצאת בביתי, תמונה שנותרה לי מאבי – הוא ואימי מצולמים יחד, בקיבוץ מצובה, ראש נוגע בראש. ממש ראיתי אותם, מעליי, בשמי התכלת החורפיים של קפריסין, מביטים בי, על הילד שנולד לא הרחק מהמקום הזה. בלי קול, בלבי, אמרתי להם: אני כאן כדי לסגור מעגל שנפתח לפני שבעים שנה. הייתה לי תחושה מאוד עוצמתית, לא מוכרת, כזו שמעולם לא חוויתי. הרגשתי אותם בתוכי, בראשי."
והיתר מסופר בספר מרתק זה.