נשים נשים, 4 המוסקטריות
מחברת: קורין שחר
הוצאה לאור: מילים מדברות
אין להן שמות משפחה. השמות הפרטיים כמעט גנריים. רות. יעל. נעמי. כמו במחתרת.
כאשר רות עולה למטוס לעוד נסיעת עבודה, היא לא יודעת שהיא מתחילה לבנות מחתרת נשית. אחרי גירושין שניים ומערכת יחסים טורפנית, היא מתחילה לדבר עם נעמי, השכנה לטיסה. מפגש נשמות מקרי פותח להן את מנעולי הנפש, וגם שער לעתיד אחר. הן עוד לא יודעות שנעמי תשלח את בעלה למיטה של רות. זה יהיה רק חלק מהמסע שיעברו.
איך מנצחים את האויב שהוא גם האהוב, או לפחות אמור להיות כזה, עד שהאכזבה שוב מכה ומרסקת. איך מתגברים עליו כאשר יש לו כל כך הרבה משתפות פעולה – החברות שלך. לפעמים אפילו את ברית הנשים נרקמת מדף לדף, מגילוי לתגלית, מפיקחון להתפכחות. הכתיבה המדויקת מרעידה. למרות השוני ביניהן, בכולן מקנן אותו כאב עתיק. כאב העלבון והעוול בארץ לא להן, שנלקחה מהן בכוח.
הספר הוא מלאכת מחשבת שנרקמות בו עלילות מרתקות עם תובנות עומק חדות. אפשר להמיר את הכאב לכוח, אבל את לא יכולה לעשות את זה לבד. את צריכה גם אותן. את בנות הברית שלך. לא עוד קבוצת תמיכה דומעת, כמו שתמיד עשו. די. הפעם זה אחרת. המחתרת היא כוח משימה. זה כל הסיפור. זה הספר.יונתן שם-אור
קורין שחר, תואר שלישי במדע המידע, התמחתה בטיפולי ביבליותרפיה, ומתרכזת בעיקר בנושאי מגדר.
מרבה לכתוב ברשת ויש רבים שקוראים את התובנות, המאמרים והסיפורים שלה – "דיבורים על מיניות" נקרא בשקיקה בידי המוני נשים וגברים כאחד שלומדים ממנו, מה באמת נשים רוצות, צריכות, וראויות לו.
ספרה הראשון, ספר הילדים "מי-אני", 2002, השני: "נשים במלכוד: מקומה של האישה במאה העשרים ואחת", 2013. הרומן "נשים, נשים..."הוא ספרה השלישי. הספר הרביעי, אגב, נמצא כבר בכתיבה.