עיניים בוהקות בעלטה
ספרו החדש של חנוכי זקס
"וילק נשמט מידיהם ונפל. 'מספיק לי, אני מעדיף למות עכשיו.' ... הגרמני טען את נשקו והתקרב אליהם ... 'הגיעה שעתך יהודי. הנה זה בא.' ... שתי עיניים ירוקות ובוהקות הופיעו בעלטה. החייל ראה את עיניו ושיניו של הזאב הלבן שזהרו בחשיכה וכיוון את הרובה אל הזאב, שהמשיך לעמוד מולו עם שיניו חשופות. ... הוא לא הצליח לירות בזאב, שיילל, ונעלם בין העצים. ... ייללת הזאב עוררה את וילק. הוא ידע שהזאב הזה הציל את חייו. ... 'הזאב הזה שוב היה שם בשבילי.'"
"עיניים בוהקות בעלטה" הוא סיפורה של משפחת זקס המופלאה שכל ששת ילדיה שרדו את השואה. הם עברו את המחנות, צעדו בצעדת המוות וניצחו בזכות מורשת אביהם, שאמר: "תמיד תישארו יחד." וכך הם עשו. ביחד הם זכו להגיע אל החופש המואר, לעבור את השואה ולעלות לארץ ישראל.
הוצאה לאור: מילים מדברות
חנוכי זקס
חנוכי זקס נולד בברגן בלזן שבגרמניה, ביום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, ה‘ באייר תש“ח, 14 במאי 1948. כל-כך סמלי. הוא נולד במקום שבו העם היהודי כמעט ונכחד. חנוכי – בן לניצולי שואה ומדינת ישראל נולדו כתאומים, באותו יום, במזל שור.
חנוכי, דור שני לשואה, ינק מבית את ההיסטוריה ואת ניצחון הרוח על החומר, ללא מורא וללא תסביכים ממאורעות השואה. הוא גדל בעיר העמק, עפולה, היה פעיל בתנועת הצופים ובמסגרתה יצא עם גרעין השלמה לקיבוץ בית העמק שבגליל המערבי. שירת בנחל המוצנח והיה חייל בחטיבת הצנחנים עד לשחרורו כחייל מילואים בגיל 45 .בוגר מדעי החברה בחוג לגיאוגרפיה וחינוך באוניברסיטת חיפה.
אב גאה לשלושה בנים ולחמישה נכדים.
מילא שורת תפקידים בחינוך ובחקלאות, ביניהם שנתיים בשליחות ציונית בלונדון, רכז מטעים וניהל מפעל בקיבוץ.
בעשרים וחמש השנים האחרונות, חי בישוב צורן שבשרון ועבד בחברה בינלאומית לייצור ולטיפוח צמחים. שימש בין היתר כסמנכ“ל שיווק בחברה.
כפנסיונר, חנוכי עוסק כעת בעיקר בכתיבה, ושם לעצמו למטרה לכתוב ולהנציח את תולדות משפחתו כמורשת לדורות הבאים.
על הספר כתב אילן שיינפלד:
אדם המבקש לכתוב את סיפור משפחתו נקלע בהכרח לחורים שחורים של שכחה, והשכחה מובילה לתהומות של כאב ואבדן. הוא יכול לגשר עליהם רק בזכות כוחות נפש גדולים, דמיון ואהבה. זו משימה קשה, ולא כל כותב יכול לעמוד בה.
חנוכי זקס כתב ביד אמן את הסיפור המטלטל, לעיתים קרובות הלא-ייאמן ממש, של משפחתו. כך החייה את משפחתו, וגם יילד את עצמו כסופר.
ספר זה, שנרקם למול עיניי ממש, מלמד כי התכונות שאדם זקוק להן כדי לשרוד הן תושייה, פיקחות, יצירתיות ואהבה.
כל התכונות האלה נגלות גם בסגנון סיפורו הקולח של חנוכי זקס ובטיב כתיבתו.
הצצה בספר
תצלום המשפחה לפני המלחמה
על הזאבים
זאבים הם בעלי חיים מדהימים שמתנהלים בלהקה. הם מצטיינים בחוכמה רבה שמתפתחת בעקבות נאמנותם הטוטלית ללהקה, למשפחה ולקהילה.
ליללת הזאב יש עוצמה פנימית המפעילה את האינסטינקטים הבסיסיים שלנו שמגרים אותנו לפעולות נכונות.
לזאב תכונות נפלאות המתחברות אלינו באופן רגשי ומהיר שחודר לנשמה.
הופעתו של הזאב מטפחת בנו תקווה ומפיחה בנו רוח חיים חדשה שגורמת לנו לגלות כוחות פנימיים עוצמתיים המניעים אותנו להגשמה.
הזאב הוא מורה דרך לחיים. עיניו הבורקות מאירות את דרכנו להארה גדולה.
הופעת דמות הזאב בחיינו עוזרת לנו להתחבר לתת המודע שלנו בצורה מושלמת.
מרגע שהתחברנו לדמות הזאב, היא מלווה אותנו ושומרת עלינו.